יום שני, 28 בדצמבר 2015

יחסי הגומלין בין נמלים לכנימות



בהדברת נמלים במרחב הכפרי ולעיתים גם העירוני, לרוב אנו נאלצים לחפש את מקור הנמלים הוא קן הנמלים, או השארת פיתיונות רעילים בדרכי המעבר של הנמלים, כדי שיקחו אל הקן ויגרמו להשמדתו. מעקב אחר שיירת נמלים בעונת האביב והקיץ לעיתים מובילה אל עציץ, עץ בחצר או המטע שם נגלים לנו יחסי הגומלין המתרחשים בהדדיות עם מושבת כנימות, כששני הצדדים יוצאים נשכרים מהקשר הזה.

ניתן לומר שהשמדת הנמלים תפגע בשגשוג מושבת הכנימות ולעיתים אף תגרום לחיסולה.
מינים שונים של נמלים מתנהגים באופן שונה עם כנימות, אך ניתן לומר כמעט בוודאות שהנמלים החודרות לבתינו בחיפוש אחר מזון לא מסתפקים ב"טל הדבש" שכנימות העלה יוצרות ונאלצות למצוא חלבונים ומקורות אנרגיה נוספים וכך זה עובד:
הנמלים, יצורים חברתיים, חיים בקן מפותח הנשלט על ידי המלכה. הפועלות יוצאות לתור אחר מזון זמין.
כנימות העלה חיות במושבה על הצמח וניזונות ממנו. הן מוצצות את המוהל של הצמח העשיר בסוכרים בכמות רבה מאוד ובגופן נוצר עודף אותו הן מפרישות. ההפרשה הסוכרית הזאת נקראת "טל דבש". טיפות "טל הדבש" המתוק ניגר על העלה, הצמח או מטפטף לקרקע ומושך אליו חרקים רבים המבקשים לאכול ממנו (צרעות, זבובים, דבורים, ארינמל וכו').
"טל הדבש" מספק לנמלים אנרגיה רבה ומאפשר לנמלים הפועלות לקיים את כל המטלות עליהן הן מופקדות כיצורים חברתיים בקן: טיפול בצאצאים, תחזוקת הקן, האכלת המלכה, הגנה על הקן, ליקוט וציד. מה שלא מספק "טל הדבש" הוא חלבונים אשר דרושים כל כך למלכה כדי שתמשיך לייצר ביצים או לזחלים הצעירים כדי להתפתח באופן תקין.

במסגרת יחסי הגומלין בין הנמלים לכנימות שעל הצמח, הנמלים נדרשות להגן על מושבת הכנימות מפני מרבית החרקים המנסים להתקרב לכנימות כדי להנות גם מסוכרי ה"טל דבש" או לטרוף אותן.
טיפול הנמלים בכנימות גורם לשגשוג מושבת הכנימות, מעודד את הכנימות להפיק "טל דבש", גורם לרבייה מהירה ושיפור סניטרי במושבה (הצטברות "טל דבש", עלול ליצור פטריות התוקפות את הכנימות).
שגשוג מושבת כנימות וריבוי בכנימות על הצמח מחליש אותו מתוך כך שהכנימות מוצצות ממנו ועלולות להעביר וירוסים לצמח. בצמח הסובל מכנימות ניתן לראות "פיח" על העלים והפרשות סוכריים.

כדי להדביר ולערער את האידיליה שנוצרת בין הנמלים לכנימות יש להתאים טיפול סלקטיבי לכל מזיק, כשהטיפול בנמלים מחייב בסופו של דבר את השמדת הקן. טיפול בכנימות, שבשנים האחרונות התחזקו על ידי יצירת תנגודת מהירה לחומרי הדברה, מחייב טיפול בחומר סלקטיבי שלא יפגע באויבים טבעיים ולא יצור תוצאה הפוכה משרצינו – השמדת האויבים הטבעיים הרגישים לחומרי הדברה וחיזוק הכנימות שיחזרו לצמח לאחר זמן.

יום חמישי, 15 באוקטובר 2015

הדברת פרעושים למניעת תולעי סרט


הקשר בין תולעי הסרט לפרעושים הוא קשר ישיר כמעט.
לחיות המחמד שלנו, לרוב בעונת הקיץ, יש תולעים. תולעי הסרט מאוד נפוצים ולעיתים נדבקים גם בני משפחה.
מעטים יודעים שההדבקה בתולעי הסרט לרוב היא באמצעות בליעה של פרעושים או אפשרות הדבקה נוספת היא אכילת צואה עם ביצי התולעים.  זהו הקשר.
בשנת 2013, מצאה תושבת איווה שבארה"ב דיאטה מקורית מאוד שסיכנה את חייה: היא בלעה תולעי סרט תוך ניצול המידע שהתולעים נצמדות לדופן המעיים וניזונות מכל מה שאנחנו מכניסים לבטן. היא לא לקחה בחשבון שההשלכות מעבר לרזון הם גם שלשולים, הקאות, אנמיה וסכנת מוות. היא סיפרה לרופא המשפחה והוא הציל אותה. בנוסף לכך התולעת מסוגלת להגיע לאורך של מטרים ספורים.
כשהכלב או החתול שלכם מלקק את עצמו הוא עלול לבלוע פרעושים הנושאים בתוכם שלב התחלתי של התולעת. הפרעוש עובר עיכול בגוף חיית המחמד והתולעת משתחררת אל המעיים ומיד מבצעת היצמדות, גדילה והתארכות.
ניתן לאבחן ויזואלית בצואת בעל החיים: נראים חלקים הדומים לאורז עם יכולת תנועה. אלו הם "מקטעים" של התולעת הבנויה ממספר "מקטעים" ולכל מקטע יכולת תנועה. ניתן לאבחן גם בבדיקת צואה מעבדתית.
גם ילדים ובעיקר תינוקות נדבקים בתולעת הסרט. הם בולעים פרעוש תוך כדי זחילה על הרצפה או בעת משחק בארגז החול והכנסת היד לפה.
הטיפול בתולעים הוא מאוד פשוט מאחר ומצויים תרופות יעילות, לכן מומלץ באופן שגרתי לפנות לוטרינר לצורך טיפול נגד תולעת הסרט בחיות המחמד שלכם.
איך מונעים הדבקה עתידנית?       
טיפול תרופתי נגד התולעת יעיל מאוד, אך אין באפשרותו למנוע הדבקה עתידנית. משטר תילוע ראוי בעיקר בחודשי האביב-קיץ  בנוסף להדברת פרעושים היא המניעה!   


אייל שרוני
מוסמך בריאות הסביבה
מ.ר. 932
  

יתוש הטיגריס האסייתי והחשש מהתפשטותו


תקופת נדידת הציפורים מעל שמי העמק בסתיו מאופיינת גם בריבוי של יתושים העלולים להעביר את נגיפי קדחת מערב הנילוס אל בני האדם, כפי שקרה בהתפרצות המחלה בתחילת שנות האלפיים. בהתפרצות אז התגלה זן חדש של יתוש פולשני במוקדים שונים בגליל המערבי ובעמק יזרעאל. היתוש נחשב לאחד המינים הטורדניים ביותר לאדם ויש המאשימים אותו  בהפצת המחלה שגבתה אז קורבנות..

שם היתוש הוא אדס מפוספס, או כפי שמכנים אותו "יתוש הטיגריס האסייתי" או "הנמר האסייתי", צבעו שחור עם פסים לבנים, הגיע מהמזרח הרחוק והוא מדאיג מאוד את הרשויות מאחר והיתוש יודע להעביר מחלות בצורה יעילה.
יתוש הטיגריס האסייתי מפיץ משנת 2007 את מחלת הצ'יקונגוניה באירופה, מחלה הגורמת לדלקות פרקים קשות וכאבים חזקים. בדרום אמריקה, אפריקה, המזרח הרחוק ובצרפת וקרואטיה הפיץ היתוש את קדחת הדנגה המאופיינת בסימני שפעת, לעיתים עם סיבוכים ואת קדחת מערב הנילוס.

למעשה, מאז שחדר מהמזרח הרחוק ליבשות השונות הוא הסתגל בתוך זמן קצר לתנאים הקיימים בהם והתפשט במהירות רבה. בישראל ניתן למצוא אותו תוך כעשור וחצי ברוב חלקי הארץ והמומחים חוששים מהפצת מחלות ומגפות גם בארץ.
יתוש הטיגריס האסייתי פעיל בעיקר בשעות היום ועקיצתו כדקירה כואבת. הנקבה עלולה לעקוץ מספר פעמים ובמקום העקיצה תתפתח נפיחות גדולה מהרגיל, אדמומיות וגירוד.

בשונה מיתושים אחרים, היתוש בעל כושר תעופה גרוע מאוד, לכן אם אתם סובלים ממנו חפשו את המקור באזור הקרוב לביתכם.
נקבת היתוש מטילה את ביציה במקווי מים קטנים כמו: תחתיות של עציצים, דליים, אגרטלים, מרזבים סתומים, שקתות, חביות או שאר גרוטאות שנאגר בהן מים. במקור הטילו היתושות בחורים בעצים שהתמלאו במים באזורים טרופיים. הביצים של המין הזה יכולות לסבול יובש של עד כמה שבועות וכשיוצף הכלי קיבול מחדש, יבקעו הזחלים מהביצים.

ההתפשטות של היתושים היא באמצעות העברת ביצים וזחלים ממקום למקום בתוך "אתרי ההטלה" והפצתם בעולם מסתמכת על מסחר בין יבשות ומדינות.
השקית הגינות והעציצים היא מעין תחליף לגשמים באזורים הטרופיים, הם יוצרים גם לחות גבוהה שמושכת את היתושים אליהן. היתושים "נחים" על הצמחים קרוב לקרקע ועוקצים בעיקר מחוץ לבית לעיתים גם דרך הבגדים.

תנאי האקלים בסתיו, בעיקר פרקי גשמים קצרים מדי כמה ימים וטמפרטורות גבוהות עלולים להגביר את הסיכוי להתפתחות של היתוש בבתי גידול רבים.
טיפול במטרדי יתושים הוא מתפקידיה של הרשות המקומית לכן, חשוב לידע על מטרדי היתוש ועל מקורות הטלה אופייניים ליתושים בכלל.
יתושים בוגרים לא מרססים אלא באופן נקודתי בלבד ודרך הטיפול ביתושים היא מניעתם, לכן לדעתי, חייבות הרשויות המקומיות להעלות את המודעות לתושבים ולידע אותם על הדרכים היעילות להתמודד עם המזיק כמו יבוש/ריקון מקורות ההטלה בחצרות הבתים, תוך ביצוע פיקוח, מיפוי והכנת תוכנית לחימה אזורית נרחבת שתוביל לתוצאות הדברה רצויות.

אייל שרוני