בהדברת נמלים במרחב הכפרי ולעיתים גם העירוני, לרוב אנו נאלצים לחפש את מקור הנמלים הוא קן הנמלים, או השארת פיתיונות רעילים בדרכי המעבר של הנמלים, כדי שיקחו אל הקן ויגרמו להשמדתו. מעקב אחר שיירת נמלים בעונת האביב והקיץ לעיתים מובילה אל עציץ, עץ בחצר או המטע שם נגלים לנו יחסי הגומלין המתרחשים בהדדיות עם מושבת כנימות, כששני הצדדים יוצאים נשכרים מהקשר הזה.
ניתן לומר שהשמדת הנמלים תפגע בשגשוג מושבת הכנימות ולעיתים אף תגרום לחיסולה.
מינים שונים של נמלים מתנהגים באופן שונה עם כנימות, אך ניתן לומר כמעט בוודאות שהנמלים החודרות לבתינו בחיפוש אחר מזון לא מסתפקים ב"טל הדבש" שכנימות העלה יוצרות ונאלצות למצוא חלבונים ומקורות אנרגיה נוספים וכך זה עובד:
הנמלים, יצורים חברתיים, חיים בקן מפותח הנשלט על ידי המלכה. הפועלות יוצאות לתור אחר מזון זמין.
כנימות העלה חיות במושבה על הצמח וניזונות ממנו. הן מוצצות את המוהל של הצמח העשיר בסוכרים בכמות רבה מאוד ובגופן נוצר עודף אותו הן מפרישות. ההפרשה הסוכרית הזאת נקראת "טל דבש". טיפות "טל הדבש" המתוק ניגר על העלה, הצמח או מטפטף לקרקע ומושך אליו חרקים רבים המבקשים לאכול ממנו (צרעות, זבובים, דבורים, ארינמל וכו').
"טל הדבש" מספק לנמלים אנרגיה רבה ומאפשר לנמלים הפועלות לקיים את כל המטלות עליהן הן מופקדות כיצורים חברתיים בקן: טיפול בצאצאים, תחזוקת הקן, האכלת המלכה, הגנה על הקן, ליקוט וציד. מה שלא מספק "טל הדבש" הוא חלבונים אשר דרושים כל כך למלכה כדי שתמשיך לייצר ביצים או לזחלים הצעירים כדי להתפתח באופן תקין.
במסגרת יחסי הגומלין בין הנמלים לכנימות שעל הצמח, הנמלים נדרשות להגן על מושבת הכנימות מפני מרבית החרקים המנסים להתקרב לכנימות כדי להנות גם מסוכרי ה"טל דבש" או לטרוף אותן.
טיפול הנמלים בכנימות גורם לשגשוג מושבת הכנימות, מעודד את הכנימות להפיק "טל דבש", גורם לרבייה מהירה ושיפור סניטרי במושבה (הצטברות "טל דבש", עלול ליצור פטריות התוקפות את הכנימות).
שגשוג מושבת כנימות וריבוי בכנימות על הצמח מחליש אותו מתוך כך שהכנימות מוצצות ממנו ועלולות להעביר וירוסים לצמח. בצמח הסובל מכנימות ניתן לראות "פיח" על העלים והפרשות סוכריים.
כדי להדביר ולערער את האידיליה שנוצרת בין הנמלים לכנימות יש להתאים טיפול סלקטיבי לכל מזיק, כשהטיפול בנמלים מחייב בסופו של דבר את השמדת הקן. טיפול בכנימות, שבשנים האחרונות התחזקו על ידי יצירת תנגודת מהירה לחומרי הדברה, מחייב טיפול בחומר סלקטיבי שלא יפגע באויבים טבעיים ולא יצור תוצאה הפוכה משרצינו – השמדת האויבים הטבעיים הרגישים לחומרי הדברה וחיזוק הכנימות שיחזרו לצמח לאחר זמן.
|
 |
